על קולקטיביים אנושיים

במקום שמדע המודרני מתקשה חכמת-הקבלה שם.

חכמת-הקבלה, כמדע הכי עתיק, טוענת כי לאדם אין צורך יותר מאשר הכרחיות, ומעבר לכך היא מלמדת איך להגיע מאגואיזם (אהבה עצמית) לאלטרואיזם (אהבת זולת).

בטבע יש הרמוניה מלאה חוץ מאדם שעליו להצטרף להרמוניה זו, להגיע לשלב הבא של התפתחות.

המדע, בכל התחומים, נכשל עד כה לכוון את האדם למטרה זו, כי במעצמו נמצא במשבר גדול.

בעיה העיקרית נמצאת ביחסים בין אנשים, בכפר הגלובלי.

היום בכל העולם רואים דיכאון וחוסר-אונים, וכ”פתרון” שימוש בסמים ותרופות.

אנשים מרגישים כי אין להם תכלית לחיים, ושואלים את עצמם מדוע חייבים להתאמץ, והם מגיעים לפירוד, גרושים והתבודדות.

שאלות מהותיות על החיים נמצאות בתת-הכרה של כולנו, מה טעם בחיים, מדוע ולאן החיים לוקחים אותנו.

כדי לקבל תשובות לשאלות אלו, אנחנו צריכים לחזור אחורה למפץ הגדול ומה שהיה לפניו.

במקביל למפץ הגדול הפיזי, היה גם מפץ האגו הרוחני, כאשר אגו אחד ויחיד התנפץ למספר גדול מאוד של חלקים כמצע לאהבה עצמית של אנשים שהתפתחו פיזית ורוחנית במעברים חדים מדומם דרך צומח וחי למין האנושי.

אבל תהליך התפתחות של האדם טרם הסתיים, האגו הולך וגובר ומגיע לשיאים חדשים (עדות לכך מלחמות העולם שהיו אף על פי שהיה ויש מספיק מזון לכלל אוכלוסיה של כדור-הארץ).

זוהי הסיבה לבעיית האנושות, האגו לא מאפשר לנו להתקרב אחד לשני, לאהוב ולתת מעצמנו לאחרים.

הפתרון שחכמת-הקבלה מציעה הוא חיבור על בסיס כלל הגדול “ואהבת לרעך כמוך”.

האנושות צריכה להגיע לשלב הבא של התפתחות שלה והפעם חייב להיות רוחנית, כי גשמיות (כסף, כבוד, שליטה) ואגו עד כה גרמו לסבל האנושי.

בכדי למנוע את מלחמת עולם הבאה, על כלל האנושות להתחבר ולבנות יחסים אנושיים קולקטיביים המבוססים על אהבת זולת, כמו שהמקובלים (מדענים רוחניים) השאירו לנו.